<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' טומאת כהנים</h1>
<h2>דף מד.</h2>
לא מבעי' דאסור לכהן למיעל לבית המת ולבה"ק אלא אפי' לכנוס תוך ד"א שלו אסור דמת תופס ד"א לטומאה וכן לק"ש ואסור ליגע בגולל ודופק שמטמאין אף כשנפרשו מקבר מיהו הרבה מרבותא אומרי' שאין הכהן מוזהר אלא על הטומאות הפורשות ממת עצמו כלישנא לרבות כל הטומאות הפורשות ממת תדע שהרי אמרו מדלגין היינו ע"ג ארונות בחללן טפח ומאי מהני חללן טפח הגולל עצמו מטמא, אלא כיון שאין הנזיר מגלח עליהם אינו מוזהר ומ"מ אסורא דרבנן מיהו איכא לענ"ד, שלא אמרו [מותר, בפ"ד משמחות, אלא אין הכהן סופג מ'] ומה"ט הי' צריכין לזהר גם בכלים שנוגעים במת אלא שלא ראינו לרבותינו להזהירם ע"כ.
